רוב כחול
בחירות האמצע בארה״ב נקבעו ברוב דמוקרטי וזה ישפיע גם על המיסים שלנו.
הכסף שיוצא מוושינגטון נוחת בסופו של דבר בתקציב בירושלים.
במשך יותר מ־50 שנים היה הסיוע האמריקאי לישראל אחד הנושאים הבודדים בוושינגטון שעליהם הצביעו שתי המפלגות יחד. ישראל היא מקבלת הסיוע המצטבר הגדולה ביותר של ארה״ב מאז מלחמת העולם השנייה: לפי שירות המחקר של הקונגרס, כ־158 מיליארד דולר עד 2023, בלי התאמה לאינפלציה. ב־3 בנובמבר 2026 נסדק הקונצנזוס הזה משני כיוונים באותו יום. הנשיא הרפובליקני דונלד טראמפ הודיע שהסיוע הצבאי לישראל יסתיים בסוף השנה. באותו לילה זכתה המפלגה הדמוקרטית ברוב בשני בתי הקונגרס, אחרי שנים שבהן האהדה לישראל נשחקה בקרב הבוחרים שלה יותר מבכל מקום אחר בפוליטיקה האמריקאית. ניתוח של הנתונים מציג תמונה שהמשקיע הישראלי צריך להכיר. ההחלטה על כ־12 מיליארד שקל בשנה עוברת לקונגרס שהבוחרים שלו כבר חרצו דעתם. מוסדות אמריקאיים מוציאים את ישראל מהתיק בלי להכריז על חרם. והשוק בתל אביב התחיל לתמחר את שני הדברים כבר למחרת.
כדי להבין את נקודת השבר צריך לחזור לשנות השבעים. מ־1971 קיבלה ישראל מענקים כלכליים גדולים. אחרי מלחמת יום הכיפורים הקצה הנשיא ניקסון לישראל 2.2 מיליארד דולר, מהם 1.5 מיליארד כמענק צבאי. מאז נבנה הסיוע כשכבה קבועה בתקציב הביטחון הישראלי. ב־1999 נחתם בממשל קלינטון הסכם ההבנות הראשון לעשר שנים, התחייבות פוליטית ל־26.7 מיליארד דולר לפחות בסיוע כלכלי וצבאי. ההסכם הזה קבע גם את התבנית שחשובה לכתבה הזו: הסיוע הכלכלי ירד בהדרגה. תעשייה הביטחונית הישראלית מרגישה כבר היום: האפשרות להוציא חלק מכספי הסיוע ברכש מקומי בישראל הולכת ונעלמת עד שתסתיים לגמרי בשנת התקציב 2028. כלומר, גם בתרחיש שבו הסיוע נמשך, חלק גדל ממנו כבר חוזר לארה״ב בדמות הזמנות ממפעלים אמריקאיים.
ניצחון כחול
בבחירות האמצע זכו הדמוקרטים ברוב בשני בתי הקונגרס: סוכנות AP הכריזה על בית הנבחרים לטובתם בבוקר שאחרי. בסנאט הם מחזיקים ב־54 מושבים מול 44, המפלגה לקחה מהרפובליקנים שבעה מושבי סנאט. המירוץ שמסביר את השינוי התקיים במישיגן. עבדול אל־סייד, שמתנגד ל״סיוע צבאי זר לא מותנה לישראל״, ניצח את הרפובליקני מייק רוג׳רס. הוא צפוי להיות הסנאטור המוסלמי הראשון בארה״ב. רק כ־2 מכל 10 דמוקרטים מזדהים היום יותר עם ישראל. באפריל הצביעו 40 מתוך 47 הסנאטורים הדמוקרטים בעד חסימת מכירה של דחפורים לישראל בשווי 295 מיליון דולר. אז הם היו מיעוט. מינואר 2027 הם רוב. ההודעה של טראמפ על סיום הסיוע, כ־3.8 מיליארד דולר בשנה, לא מכריעה את השאלה לבדה: רמות הסיוע השנתיות קבועות בחוק תקציב הביטחון של 2021. לכן היא תהפוך לחוק רק אם הקונגרס יחוקק אותה.
מחוץ לקונגרס כבר אפשר לראות איך נראית נסיגה שקטה של מוסדות אמריקאיים. ראש עיריית ניו יורק זוהרן ממדאני הבטיח בקמפיין לסיים את השקעות העירייה באג״ח של מדינת ישראל, אחרי שהעירייה פדתה ב־2023 אג״ח כאלה בכ־40 מיליון דולר. ב־14 באוקטובר הודיע מבקר העירייה מארק לוין, שהבטיח בקמפיין שלו לחזור אליהן, שזו "לא השקעה שאנחנו יכולים לעשות כרגע". הנימוק שהציג היה פיננסי. ממדאני תמך בהחלטה: "אני לא חושב שצריך לעשות חריג כשמדובר בישראל". בלי חרם מוצהר ובלי הצבעה בקונגרס, קרנות הפנסיה של העירייה הגדולה בארה״ב השאירו את ישראל מחוץ לתיק.
עבור המשקיע הישראלי המסקנה הראשונה נוגעת למה שלא כדאי להסיק, ניתוח של Retirement Researcher על מדד S&P 500 בשנים 1926 עד 2023 מצא תשואה ממוצעת של 14.78% בשנה תחת נשיאים דמוקרטים ו־9.32% תחת רפובליקנים. החוקר עצמו מזהיר שכלכלה חלשה מחליפה את המפלגה בשלטון ולא להפך. הוא ממליץ לא לבנות תיק לפי מי שיושב בבית הלבן. הכלל ההיסטורי מפנה את המשקיע הישראלי לתקציב שיעבור. השבוע זזו שני תקציבים. הראשון הוא התקציב האמריקאי, שקובע אילו סקטורים בוול סטריט ירוויחו. השני הוא התקציב הישראלי, שיצטרך אולי לממן לבד את מה שוושינגטון מימנה במשך חמישים שנה. החוסך הישראלי מחזיק כבר היום בשני הצדדים: בדוח השנתי של קרן הפנסיה מופיעות החשיפה לישראל והחשיפה לחו״ל. ב־4 בנובמבר הן זזו בכיוונים הפוכים. מי שרוצה להבין את הסיכון יכול להתחיל משם, מהשאלה איזה חלק מהחיסכון שלו תלוי במנגנון שעליו יחליט עכשיו קונגרס אחר.
ובחזרה לירושלים
הכסף שיוצא מוושינגטון נוחת בסופו של דבר בתקציב בירושלים. אם הסיוע ייפסק, הממשלה תצטרך למצוא כ־12 מיליארד שקל בשנה (3.8 מיליארד דולר בשער היציג של 3.157 שקלים) ממסים, מקיצוץ בשירותים או מגירעון גדול יותר. המצב הפיסקלי לא משאיר הרבה מרווח: מודי׳ס צופה לישראל גירעון של 5% מהתוצר ב־2026. החשבון השני מגיע מהמשקיעים. ב־2025 הגיעו ההשקעות הישירות הזרות בישראל לשיא של 26.2 מיליארד דולר. לפי משרד האוצר כמעט 90% מהכסף בעסקאות ההשקעה הגיע מארה״ב. משק שמקבל את רוב ההון הזר שלו ממדינה אחת חשוף להחלטות התקציב שלה ולמה שחושבים עליו הבוחרים שלה. השוק תמחר את החשבון כבר למחרת. ב־4 בנובמבר, כשהדאו ג׳ונס עלה ב־2.4%, ירד מדד ת״א 35 ב־1.96% והדולר נגע ב־3.177 שקלים. חלק מהירידה שייך לבחירות בישראל ב־27 באוקטובר. איש עוד לא יודע לומר כמה.