הבועה.
מהפכת הבינה המלאכותית עברה ממימון ברווחים למימון בחוב. השבוע המשקיעים באג״ח דרשו פרמיית סיכון גבוהה וקרן המטבע הזהירה מ״מכה משולשת״. בזמן שכ־901 מיליארד ש״ח מהחיסכון של האזרח הישראלי מושקעים במניות בחו״ל.
מהפכת הבינה המלאכותית עברה ממימון ברווחים למימון בחוב. השבוע המשקיעים באג״ח דרשו פרמיית סיכון גבוהה וקרן המטבע הזהירה מ״מכה משולשת״. בזמן שכ־901 מיליארד ש״ח מהחיסכון של האזרח הישראלי מושקעים במניות בחו״ל.
ב־14 באוקטובר המשקיעים באג״ח של CoreWeave, חברת ענן שמשכירה כוח מחשוב ל־AI, דרשו תשואה של כמעט 15% על אג״ח שנפרעות ב־2032. זו תשואה שמשקיעים מבקשים בדרך כלל מחברה במצוקה. המניה ירדה באותו יום בכ־16% ומניית אורקל ירדה בכמעט 9%, כשהאג״ח שלה לאותו טווח נסחרו בתשואה של 7.24%. באותו שבוע פרסמה קרן המטבע הבינלאומית את דוח היציבות הפיננסית שלה. הקרן ניתחה 14 עסקאות שבהן ענקיות הענן הזרימו כ־300 מיליארד דולר בהון וכ־650 מיליארד בחוב וקיבלו בתמורה התחייבויות לכ־1.4 טריליון דולר בהכנסות עתידיות. ג׳ייסון וו מקרן המטבע תיאר ״מכה משולשת״ אם ההכנסות מ־AI יאכזבו: ההון, החוב וההכנסות ייפלו יחד. ביום שישי, 16 באוקטובר, הנאסד״ק צנח ב־2.14%.
החשש של הקרן נשען על שינוי במקור הכסף. בריאן וולן מ־Schwab מעריך שלפני שלוש שנים ייצרו ענקיות הענן יחד יותר מ־250 מיליארד דולר בתזרים חופשי. היום התזרים המשותף שלהן שלילי. מטא סיימה את הרבעון השני עם תזרים חופשי של 8.55 מיליארד דולר לעומת 784 מיליון דולר שנה קודם. כדי לממן את מרכזי הנתונים הנפיקו אלפבית, אמזון, מטא ואורקל מתחילת השנה אג״ח ביותר מ־228 מיליארד דולר, יותר מפי שניים מכל 2024 לפי LSEG. מחקר של ניקיי מצא שחמש ענקיות הטכנולוגיה מחזיקות מחוץ למאזן חוב של 1.65 טריליון דולר, פי שמונה מלפני ארבע שנים ויותר מהחוב שבמאזן עצמו. בקצה הממונף של השוק CoreWeave נושאת חוב של כ־52 מיליארד דולר ושילמה ברבעון השני 640 מיליון דולר ריבית, יותר מפי שניים משנה קודם.
המנגנון שמחבר את בועת ה־AI לארנק שלך
מי שדוחים את תזת הבועה מצביעים על הכנסות אמיתיות. אנבידיה הכניסה 96.2 מיליארד דולר בשנה שהסתיימה ביולי, עלייה של 106%. מיקרוסופט עדיין מייצרת תזרים חופשי של 19.6 מיליארד דולר ברבעון ומודי׳ס לא רואה סיכון מיידי לדירוג של ענקיות הענן. גם קרן המטבע לא מציגה קריסה כתרחיש הבסיס שלה. מנגד, אנבידיה מחזיקה כ־10% מ־CoreWeave ומממנת יותר מ־200 לקוחות, כך שהספקית הגדולה בשוק מממנת חלק מהקונים שלה. להערכתנו, השאלה שתכריע היא מי יחזיק בחוב אם התשואה על ההשקעה תתעכב. ענקיות עם תזרים חיובי יכולות לספוג שנה חלשה. חברות ממונפות כמו CoreWeave ירגישו את הלחץ ראשונות. המשקיעים באג״ח כבר גובים מהן פרמיה. המבחן הקרוב יגיע בסוף אוקטובר, כשענקיות הענן יפרסמו את דוחות הרבעון השלישי ויראו אם ההכנסות מ־AI גדלות מהר יותר מההשקעות.
לחוסך הישראלי יש חלק משמעותי בסיפור. לפי בנק ישראל, הציבור החזיק בסוף הרבעון השני כ־901 מיליארד ש״ח במניות בחו״ל אחרי עלייה של 129.5 מיליארד ש״ח ברבעון אחד. קרנות הפנסיה, קופות הגמל וחברות הביטוח מנהלות כ־3.5 טריליון ש״ח ומחזיקות גידור מט״ח של יותר מ־90 מיליארד דולר. כשר וול סטריט יורדת, הגופים האלה קונים דולרים כדי לשמור על שיעור החשיפה שקבעו לעצמם והשקל נחלש. שמואל כצביאן מבנק דיסקונט מעריך שהשקל מגיב לירידות בנאסד״ק בעוצמה כפולה כמעט מאשר לעליות. בחישוב להמחשה בלבד, ירידה של 20% במניות חו״ל של הציבור תמחק כ־180 מיליארד ש״ח, כ־2.4% מכל התיק הפיננסי. שקל חלש יקזז חלק מההפסד בחיסכון וייקר את היבוא, אחרי שהשקל החזק עזר להוריד את האינפלציה ל־1.6% בספטמבר.
אם הבום יימשך, הישראלים עשויים לשלם עליו דרך חשבון החשמל: ביולי הקפיאה רשות החשמל בקשות לחבר מרכזי נתונים גדולים לרשת, כשבתור עמדו כ־27 אלף מגה־ואט, כמעט פי שלושה מהצריכה הממוצעת במשק. הרשות הזהירה שעוד אישורים עלולים לייקר את החשמל לצרכן.