דילוג לתוכן המרכזי
חזרה לראשי

⁦NASDAQ⁩: ⁦ANT⁩

ההכנסה יכולה להשתנות מהר יותר מחובת התשלום.

תמונת שער לכתבה: NASDAQ: ANT

ההפסד של אנתרופיק גדל ככל שהיא מתייקרת, וההתחייבויות שלה לא תלויות בשימוש של הלקוחות. ניתוח של ההנפקה שתבחן כמה השוק מוכן לשלם על בינה מלאכותית.

בדוח של אנתרופיק למחצית הראשונה של ⁦2026⁩ מופיע הפסד נקי של ⁦807⁩ מיליארד דולר. ⁦72.4⁩ מיליארד מתוכם נרשמו כי החברה התייקרה. משקיעים מחזיקים בה מכשירי מימון שאפשר להמיר למניות. כשהשווי עלה, הזכות שבידיהם התייקרה והחברה רשמה את העלייה כהוצאה. החברה מתייקרת, המשקיעים מרוויחים על הנייר ובדוח שלה נרשם הפסד גדול יותר. הכסף הזה לא יצא מהקופה. אבל גם מי שמוחק אותו מהחשבון לא מקבל את מצב העסק: את מה שנשאר צריך לבדוק בהתחייבויות.

עם הדוח הזה אנתרופיק הגישה ב־⁦26⁩ באוקטובר את התשקיף הפומבי שלה, לקראת רישום בנאסד״ק תחת הסימול ⁦ANT⁩. התשקיף עוד לא נוקב במחיר או במספר מניות. לפי ה־⁦FT⁩, המשקיעים הקיימים מצפים לשווי של ⁦1.5⁩ עד ⁦1.75⁩ טריליון דולר, כמעט כפול מ־⁦965⁩ המיליארד של הסבב הפרטי במאי. ספייס איקס הראתה ביוני שהתלהבות יכולה לשאת הנפקה: המניה עלתה בכ־⁦19%⁩ ביום הראשון ומאז עברה תנודות חדות. אצל אנתרופיק המבחן רחב יותר. לראשונה, הבורסה תתמחר חברה שמודלי ⁦AI⁩ הם כל העסק שלה, בנפרד מענקיות הענן והשבבים. מחיר המניה יקבע דבר אחד: כמה השוק מוכן לשלם היום על ההבטחה שהטכנולוגיה תהפוך לעסק רווחי.

ההבטחה הזאת נשענת על פער בזמנים. הלקוחות של אנתרופיק משלמים לפי שימוש. עסק שמרחיב את השימוש בקלוד מגדיל את ההוצאה בלי לחתום על הסכם חדש, ועסק שמתייעל או עובר למודל אחר מקטין אותה באותה קלות. הבסיס רחב: אף לקוח לא הביא יותר מ־⁦10%⁩ מההכנסות בתשעת החודשים עד ספטמבר, וחמשת הגדולים הביאו יחד כרבע. מהצד השני עומדים כ־⁦430⁩ מיליארד דולר בחוזי מחשוב שאפשר לבטל רק אם הספק מפר אותם, חלקם עד ⁦2036⁩. עם עסקאות נוספות הסכום מגיע לכ־⁦637⁩ מיליארד. ההכנסה יכולה להשתנות מהר יותר מחובת התשלום. אם הביקוש ימשיך לטפס, הקיבולת הזאת תהיה יתרון בשוק שבו מתחרות מחכות בתור לשבבים. אם יאט, אנתרופיק תשלם על מחשבים שעומדים חלקית ריקים.

החובה הזאת רשומה על שמות מוכרים. ברודקום מחזיקה בכ־⁦161⁩ מיליארד דולר של חכירת ציוד. גוגל, אמזון ומיקרוסופט בעוד כ־⁦269⁩ מיליארד יחד. אותן חברות מוכרות לאנתרופיק מחשוב, משקיעות בה, מפתחות מודלים מתחרים ומפיצות את קלוד ללקוחות שלהן: ⁦48%⁩ מההכנסות במחצית הראשונה עברו דרך החנויות בענן של אמזון, גוגל ומיקרוסופט. היתרון והסיכון מגיעים מאותו מקום. השותפויות מביאות את אנתרופיק מהר לשוק, ובאותה יד מחזיקות בתשתית ובערוצי המכירה שהיא צריכה. ספקי התשתית מרוויחים גם כשהלקוח בוחר במודל של מישהו אחר. אמזון, למשל, רשמה ברבעון השני ⁦53.4⁩ מיליארד דולר של הכנסות מחוץ לפעילות ולדבריה הן הגיעו בעיקר מאנתרופיק. זה רווח על הנייר ולא הכנסה מהענן.

על הנייר, הצמיחה עומדת במבחן. ההכנסות קפצו מ־⁦4.7⁩ מיליארד דולר ברבעון הראשון ל־⁦11.6⁩ מיליארד ברבעון השני, ולמשקיעים מסרה החברה על ⁦16.8⁩ מיליארד ברבעון השלישי. במחצית הראשונה רשמה אנתרופיק רווח תפעולי מתואם של ⁦1.6⁩ מיליארד דולר, מדד שמוציא מהחישוב בין השאר תגמול במניות. לפי כללי החשבונאות הרגילים נשאר הפסד תפעולי של ⁦693⁩ מיליון. האטה בקצב אינה היחלשות של הביקוש: חברה גדולה יותר מוסיפה יותר דולרים גם בשיעור צמיחה נמוך יותר. אבל השכרת המחשוב עלתה ל־⁦8.9⁩ מיליארד דולר בחצי שנה, כמעט פי ארבעה משנה קודם וכ־⁦55%⁩ מההכנסות. כל דולר הכנסה נושא אחריו עלות.

התשקיף ענה על השאלה שהטיוטות השאירו פתוחה. בקופה ובהשקעות קצרות יש ⁦131.7⁩ מיליארד דולר, והפעילות הניבה ⁦3.9⁩ מיליארד במזומן בחצי שנה. הכרית הזאת מכסה בערך שנתיים של חוזים, אם מפזרים את ⁦430⁩ המיליארד באופן שווה. השלב הבא הוא התשקיף המתוקן עם טווח המחיר, ואחריו יום המסחר הראשון, שלפי הדיווחים מתוכנן לפני חג ההודיה, ⁦26⁩ בנובמבר. באותו יום כל משקיע יחליט לבד אם הוא קונה חברת ⁦AI⁩ או שוכר דירה עם חוזה עד ⁦2036⁩.