שוק האג״ח חוזר לשלוט

כמה סיכון באמת שווה לקחת?

תשואת ה־10 שנים נעה כעת סביב 4.8%, בעוד האג״ח ל־30 שנה נסחרות בתשואה של מעל 5% — רמות שמציבות בפני המשקיע אלטרנטיבה שקשה להתעלם ממנה.

כשאפשר לקבל תשואה גבוהה יחסית מאג״ח ממשלת ארה״ב, ללא סיכון אשראי של חברה וללא התנודתיות של שוק המניות, הרף שמניות, אג״ח קונצרניות, נדל״ן ונכסים אלטרנטיביים צריכים לעבור עולה משמעותית. מכפילים גבוהים הופכים קשים יותר להצדקה, פרמיית הסיכון נשחקת, והמשקיע מתחיל לשאול שאלה פשוטה: למה לי לקחת יותר סיכון אם הנכס שממנו מתמחרים את כל השוק כבר משלם כמעט 5%?

״אג״ח ממשלת ארה״ב הן נקודת הייחוס לתמחור כמעט כל נכס בעולם״ — Kevin Warsh, 2026

ההימור הגדול של אמריקה נמצא בצמיחה.

אם הבינה המלאכותית תצליח לייצר קפיצה בפריון, יותר תפוקה מכל עובד, הרווחיות תעלה ובסיס מס רחב יותר — הכלכלה האמריקאית יכולה לצמוח מהר יותר ולהפוך את נטל החוב לקל יותר לניהול.

אבל זו עדיין תזה, לא פתרון. אפילו בתרחישים אופטימיים, מחקרים מעריכים ש־AI יכולה לשפר משמעותית את המצב, אך לא בהכרח לסגור לבדה את הפער שנוצר מהגירעונות והוצאות הריבית.

תשואת אג״ח ארה״ב ארוך טווח ל־10 שנים.

ומה האירוניה?

כדי להגיע לפריון הזה צריך קודם לממן את מהפכת ה־AI. חברות הטכנולוגיה מגייסות היום כמויות גדולות של חוב לבניית דאטה־סנטרים, שבבים ותשתיות, בדיוק בזמן שממשלת ארה״ב עצמה צריכה למכור כמויות עצומות של אג״ח. התחרות הזו על אותו הון יכולה דווקא להחזיק את התשואות הארוכות גבוהות.

אם ה־AI יספק את הצמיחה שהשוק מצפה לה — ההימור עשוי להשתלם. אם לא, ארה״ב עלולה להישאר עם יותר חוב, עלויות מימון גבוהות יותר והבטחת פריון שלא התממשה בזמן.

0

נכתב על ידיאיתי ברבוס