3 שנים.
שלוש שנים מאז ה־7 באוקטובר, הכלכלה צומחת והגירעון מתכווץ. אבל החשבון של 350 מיליארד שקל עוד לא הגיע.
השאלה היא כמה מקום נשאר לו לספוג את המשבר הבא ומי ישלם כדי לפנות את המקום הזה.
350 מיליארד שקל. זה האומדן של בנק ישראל לעלות הפיסקלית של המלחמה בשנים 2023 עד 2026.
בחלוקה לכ־10.2 מיליון תושבים, מדובר בכ־34 אלף שקל לכל תינוק, חייל ופנסיונר. כ־116 מיליארד מהם הוצאו ב־2025 לבדה.
ובכל זאת, שלוש שנים אחרי 7 באוקטובר, רוב המספרים של הכלכלה נראים טוב מהצפוי. השאלה כבר אינה אם המשק שרד את המלחמה. הוא שרד. השאלה היא כמה מקום נשאר לו לספוג את המשבר הבא ומי ישלם כדי לפנות את המקום הזה.
ב־2025 צמח המשק ב־2.9%, אחרי צמיחה של 1.0% בלבד ב־2024. שיעור האבטלה הממוצע עמד על כ־3.0%. לפי בנק ישראל, המגבלה בשוק העבודה הייתה בצד ההיצע: חסרו עובדים, בין היתר בגלל גיוס המילואים. גם הקופה הציבורית מתאוששת. ב־12 החודשים שהסתיימו באוגוסט 2026 עמד הגירעון על 3.2% מהתוצר, הנמוך ביותר מאז פרוץ המלחמה ומתחת לתקרה של 4.9% שקבעה הממשלה. הכנסות המדינה בשמונת החודשים הראשונים של השנה עלו ב־11.5%, ל־410.1 מיליארד שקל.
הבעיה היא לא השנה הזאת. היא המקום שממנו תתחיל השנה הבאה.
בתחילת 2023 עמד החוב הציבורי על 60.5% מהתוצר. בסוף 2025 הוא הגיע ל־68.5%. שמונה נקודות אחוז של תוצר נוספו לחוב בתוך שלוש שנים. בנוסף, לפי בנק ישראל, המשק איבד במצטבר פעילות בהיקף של 8.6% מהתוצר השנתי, כ־177 מיליארד שקל של ייצור, מכירות ושכר שלא התקיימו.
ההוצאה הביטחונית עמדה לפני המלחמה על כ־4.5% מהתוצר. ב־2025 היא הגיעה לכ־8%. התחזית ל־2026 היא כ־6%: ירידה ניכרת, אבל עדיין גבוהה בכשליש מהרמה שלפני המלחמה.
ויש רכיב שלא מופיע בשום כותרת הריבית על החוב.
אדריאן פילוט, פרשן כלכלי בכלכליסט, ניסח את זה כך:
"ריבית היא התשלום הגרוע ביותר. משלמים מיליארדי שקלים ולא מקבלים כלום".
בנק ישראל כבר הצביע על הכיוון. בדוח השנתי שפורסם במרץ קבע הבנק שבלי הגדלה משמעותית של הכנסות המדינה ב־2027, יהיה קשה להחזיר את החוב למסלול יורד.
המשמעות מתורגמת לשלושה ערוצים, שכל משק בית ירגיש בהם בדרך אחרת. הראשון הוא מיסים, השני הוא קיצוצים בשירותים אזרחיים והשלישי הוא סיכון: מדינה עם חוב גבוה יותר משלמת יותר כשהיא לווה וכשהמשבר הבא יגיע, יהיה לה פחות מקום להגיב.
הממשלה שתקום אחרי הבחירות תצטרך לבנות את תקציב 2027 מתוך הנקודה הזאת.
לדברי פילוט, "ישראל היא לא שווייץ. צריך כריות ביטחון. צריך מרחב".