רומנטיקה עם השוק
ליאור יצחק מסביר למה ההתאהבות היא הטעות היקרה ביותר של משקיעים ומה מאותת לנו מדד MOVE.
הטעות הכי יקרה של משקיעים היא לא מניה גרועה. היא התאהבות. אנחנו מתאהבים בסיפור, במדד, בתחושה שהפעם זה שונה ובדיוק כמו בכל רומן, מפסיקים לראות מה קורה מסביב. ומה שקורה מסביב עכשיו צועק. מדד ה־S&P 500 קרוב לשיא ומדד הפחד של המניות, ה־VIX, רגוע סביב 15.5. אבל בשוק האג״ח האמריקאי מישהו כבר קונה ביטוח. מדד MOVE, שמודד כמה השוק מצפה שהריבית תיטלטל בחודש הקרוב, עלה מכ־70 באמצע אוגוסט לכ־116*. זו הרמה הגבוהה ביותר מאז אפריל 2025.
תחשבו על זה כמו על משכנתה שעוברת מחזור. ארצות הברית משלמת היום ריבית ממוצעת של 3.48% על החוב הסחיר שלה, אבל השוק דורש 5.27% על אג״ח ל־10 שנים. כל חוב ישן שמגיע לפירעון מוחלף בחוב יקר יותר. אם כל החוב שבידי הציבור יתגלגל לריבית של היום, בסוף הדרך זה עוד כ־580 מיליארד דולר בשנה. רק על ריבית. ובמכרז של אג״ח ל־20 שנה בספטמבר, חלקם של הקונים הזרים ירד ל־52.5%, לעומת ממוצע של 68%. MOVE כבר לא שואל מה יעשה הפד. הוא שואל מי יממן את אמריקה ובאיזה מחיר.
ויש שכבה שרוב המשקיעים לא רואים. קרנות גידור מחזיקות כטריליון דולר בעסקה שבנויה על אג״ח ממשלתיות, במימון של עד 99% מהלוואות קצרות. זה כמו לקנות דירה עם 1% הון עצמי. כל עוד המחיר יציב, מרוויחים. כשהוא זז באחוז אחד, הבנק דורש את הכסף מחר בבוקר והן מוכרות בכל מחיר. במרץ 2020 זה בדיוק מה שקרה והפד קנה אג״ח בכ־1.6 טריליון דולר כדי לעצור את הסחרור. וגם הציבור לא מתבייש במינוף: באוגוסט לוו המשקיעים 1.45 טריליון דולר כדי לקנות מניות, קרוב לשיא של יוני.
המוח שלנו רוצה כלל פשוט: עלה הרבה, ייפול הרבה. השוק לא עובד ככה. בשבעה משברים גדולים מאז 1929, גובה הזינוק לא ניבא כמה עמוק ייפלו. הנאסד״ק עלה 111% בשנה שלפני מרץ 2000 ונפל 78%. הדאו עלה ב־1929 "רק" 27% בשמונה חודשים, נפל 89% וחיכה 25 שנה כדי לחזור לשיא. מה שחזר שוב ושוב הוא השילוב: תמחור גבוה, מינוף שגדל מהר, ריבית שעולה ופחד שמתחיל באג״ח לפני שהוא מגיע למניות. היום ארבעתם דולקים. מכפיל שילר עומד על 41.9 ורק בשיא בועת הדוט־קום הוא היה גבוה יותר. והזינוק עצמו לא חף מפשע: מחקר של הכלכלנים גרינווד, שלייפר ויו מצא שאחרי זינוק של 100% בענף בתוך שנתיים, ב־53% מהמקרים הגיעה נפילה של 40%. בשגרה, 14%.
אז מה עושים? לא מנחשים. MOVE לא אומר מתי השוק ייפול. הוא אומר כמה יקר יהיה לטעות. ומי שמחכה לסימן ברור כדי לצאת, יקבל אותו כשכולם כבר עומדים בדלת. שוק ההון הוא לא בן זוג. הוא שותף עסקי. ועם שותף עסקי חותמים על חוזה: כמה מכניסים, כמה מותר ללוות, כמה מזומן נשאר בצד ומתי יוצאים. את החוזה הזה כותבים עכשיו, כשרגוע ולא באמצע הריב.
מי שהתאהב בבורסה של טוקיו בסוף 1989 חיכה 34 שנה רק כדי לראות שוב את המחיר שבו קנה. הרומנטיקה הייתה אמיתית. וגם החשבון.
מבוסס על מחקר LY-2026-04 (מדד MOVE) · אוקטובר 2026