מחוץ לספירה
שנה שחסרה בהתחלה ממשיכה לחסר גם בעוד עשור.
בגיל 23, על כל יום מילואים, ביטוח לאומי משלם לפחות 328.76 שקל. חודש שלם של שירות מכניס כ־9,860 שקל, יותר משכר המינימום. בנק ישראל בדק מה קרה לצעירים האלה שנה אחר כך: 45% מהמגויסים בני 21 עד 24 לא עבדו. אצל בני גילם שלא גויסו השיעור היה 27%.
שוק העבודה בישראל נראה הדוק. האבטלה הרחבה עומדת על 3.3%, ועל כל מובטל יש 1.07 משרות פנויות. המספרים האלה נכונים, והם מסתירים את המקום שבו המחיר של המלחמה מצטבר. התגמול הנדיב של היום משולם מתוך השנים הראשונות בקריירה, והשנים האלה הן הנכס שצובר ריבית דריבית.
הלמ"ס סופרת מילואימניק כ"נעדר זמנית" רק אם עבד לפני הגיוס, והכלכלן הראשי באוצר כותב שהנתונים אינם מזהים משרתים שלא הועסקו. סטודנט בלי משרה נעלם מהספירה ביום הגיוס. ביום השחרור, אם אינו מחפש עבודה, הוא נרשם מחוץ לכוח העבודה ולא כמובטל. שיעור האבטלה לא זז.
לפי מבקר המדינה, מתחת לגיל 30 התגמול החציוני עמד על 9,316 שקל לחודש, מול הכנסה חציונית של 6,050 שקל לפני הגיוס: תוספת של 54%. בשפה של תיק השקעות, זה קופון גבוה שמשולם במזומן ובזמן.
מתחת לקופון יושבות שנות הניסיון הראשונות: המשרה הראשונה, הממליץ הראשון והקידום הראשון. אצל בן 35 עם משרה, השירות דוחה אותן בכמה חודשים. אצל בן 22 בלי משרה, הוא דוחה את ההתחלה עצמה.
כלכלנים מדדו את המחיר הזה במקומות אחרים. יהושע אנגריסט, לימים זוכה פרס נובל, השתמש בהגרלת הגיוס של מלחמת וייטנאם ומצא שבתחילת שנות ה־80 הרוויחו ותיקי המלחמה הלבנים כ־15% פחות ממי שלא גויס, כשווה ערך לכשנתיים של ניסיון אזרחי. בקנדה, בוגרי אוניברסיטה שנכנסו לשוק בזמן מיתון הפסידו בהתחלה כ־9% בשכר וההפסד נעלם רק אחרי כעשר שנים. המחקרים לא עוסקים בישראל, והשירות כאן קצר בהרבה. הם מראים את המנגנון: שנה שחסרה בהתחלה ממשיכה לחסר גם בעוד עשור.
בישראל הנתונים עוד צעירים. בני 25 עד 40 חוזרים לעבודה כמעט כמו כולם: 10% מהם לא עבדו בשנה שאחרי השירות, מול 7% אצל מי שלא שירת. אצל בני 21 עד 24 הפער הוא 18 נקודות אחוז. חלק ממנו עשוי לנבוע מכך שמי שמגויס בגיל הזה שונה ממי שלא, ולכן לא כל הפער הוא תוצאה של השירות. בבית שבו יש בן 22 במילואים, התשלום מביטוח לאומי נכנס לחשבון כל חודש. בדף החשבון אין שורה לשנה הראשונה בעבודה. הצעיר שלא עבד לפני הגיוס לא נספר היום, והוא ייכנס לסטטיסטיקה ביום שיתחיל לחפש את המשרה הראשונה שלו.