בורסה בסימן שאלה
השוק נכנס לבחירות עם ציפייה להכרעה ויצא מהן עם אי ודאות, שקל נחלש וממשל אמריקאי שמפסיד כמה ימים אחרי. אבל עכשיו זה הזמן להיבהל?
נועם מדר מנתח את ירידות הבורסה, את מקור אי הוודאות ואת הנתונים שמצביעים על תיקון ולא על תחילתו של משבר.
השוק נכנס לבחירות עם ציפייה להכרעה ויצא מהן עם אי ודאות, שקל נחלש וממשל אמריקאי שמפסיד כמה ימים אחרי. אבל יותר מהמחיר ב-26 באוקטובר, יום לפני הבחירות, ננעל מדד ת"א 125 על 4,108 נקודות. ב-4 בנובמבר הוא כבר עמד על 3,769, ירידה של 8% בשבעה ימי מסחר. ת"א 35 ירד באותו זמן 7% ונסגר מתחת ל-3,900 נקודות לראשונה מאז סוף ינואר. מדד S&P 500, לעומת זאת, נשאר באותם ימים כמעט במקום. כלומר הפעם הירידה היא בעיקר שלנו.
מקור הירידות
הסיבה הראשונה היא אי הוודאות. השוק נכנס לבחירות עם ציפייה להכרעה ברורה: ת"א 125 עלה 1.8% ביום שלפניהן וביום הבחירות עצמו הדולר ירד ל-3.02 שקלים. התוצאה הפכה את הכיוון, כי הרכבת הממשלה צפויה להיות מורכבת, ובלי ממשלה קשה להעבור תקציב ל-2027. שוק יודע לתמחר כמעט כל תרחיש. מה שקשה לו לתמחר הוא תקופה בלי תשובה.
ביום המסחר הראשון, 28 באוקטובר, ת"א 125 ירד 2.4%, ת"א 90 ירד 4.6% ומדד הבנייה איבד 8.7%. השקל ספג יחד איתו. הדולר עלה בתוך שבוע מ-3.02 לכ-3.16 שקלים, עלייה של כ-4.5%, ובמקביל הירידות בוול סטריט אילצו את המוסדיים לקנות דולרים. בהמשך קיבלנו את תבוסת הרפובליקנים בארה"ב וההבנה שמה שהיה עם ארה"ב כנראה כבר לא יהיה והמשק הישראלי צריך להתכונן לכך. וצריך לזכור מאיפה באנו. אחרי 2025 שבה ת"א 125 עלה כמעט 51%, הציבור קרוב לשיא חשיפה למניות לפי הערכות בשוק, ובמצב כזה לא צריך הרבה כדי שהמימושים יתחילו.
על זה נוספו עוד שלושה דברים. ב-30 באוקטובר הדוחות של ענקיות הטכנולוגיה בארה"ב הפילו את מניות השבבים הישראליות ב-7% עד 8% ביום אחד. ב-3 בנובמבר הגיעה מוושינגטון הצהרה על סיום הסיוע הביטחוני, 3.8 מיליארד דולר בשנה, שפרטיה עוד לא ברורים, וזו שאלה פתוחה נוספת לתקציב הבא. ולקראת עדכון המדדים של 5 בנובמבר הקרנות העוקבות היו צריכות להזיז כ-10 מיליארד שקל ויותר, תנועה טכנית שאינה נובעת מדעה על החברות.
עכשיו זה הזמן להיבהל?
האמת שלא, אחרי הירידה ת"א 125 עולה כ-3% מתחילת השנה, ומהשיא של מאי הוא כבר כ-16% למטה. זה לא שוק שעומד בשיא ומתעלם מהסיכונים. וכבר ראינו השנה ירידה חדה: בין 5 ל-30 במרץ המדד איבד 9%, ובתוך פחות משבועיים חזר לרמה שממנה ירד.
זו לא הבטחה שזה יקרה שוב, אבל זו תזכורת למהירות שבה השוק הישראלי מתקן. והחשוב יותר הוא מה קורה מתחת למדדים. הגירעון ב-12 החודשים שהסתיימו בספטמבר עמד על 3.2% מהתוצר. במחצית הראשונה של 2026 התוצר צמח בקצב שנתי של 3.7%, למרות המלחמה בתחילת השנה. ושקל חלש יותר הוא גם רוח גבית ליצואניות.
אישית אני מעריך שזו ירידה של אי ודאות, ואי ודאות אחרי בחירות היא זמנית מטבעה. ברגע שתקום ממשלה ויעבור תקציב, פרמיית הסיכון תרד, השקל יקבל אוויר והדיון על הריבית ייפתח מחדש וזה בדיוק מה שהסקטורים שנפלו הכי חזק צריכים.
הסיכון הוא שהרכבת הממשלה תתארך או שנלך לבחירות חוזרות, ואז הלחץ יימשך זמן רב יותר. אבל מי שמשקיע לשנים קדימה צריך לשאול אם הרווחים של החברות הישראליות השתנו בשבוע אחד. בעיניי לא, ולכן אני רואה כאן תיקון ולא תחילתו של משבר.